בתחילת פברואר 2026 בוטלה בחקיקה הדרישה שחתימת נוטריון תאמת ייפוי כוח שניתן לבנק לצורך רישום משכנתא.
התיקון חל רק על ייפוי כוח שניתן ל"תאגיד בנקאי" לצורך עסקת משכנתא (כולל שינוי/העברה/ביטול), והוא נועד לחסוך זמן ועלויות ולהסיר "נטל רגולטורי ובירוקרטי עודף".
לצד ההקלה, הבנקים עדיין ידרשו חתימה על ייפוי כוח – רק לאו דווקא בפני נוטריון – והדיון הציבורי עובר לשאלת הבקרה: האם הזיהוי וההסבר ללווה (המשכנתא) יישארו באותה רמת הגנה.
למה בכלל דרשו ייפוי כוח נוטריוני
בעבר, סעיף 20(א) לחוק הנוטריונים קבע כלל חד: ייפוי כוח כללי או ייפוי כוח לעסקאות מקרקעין הטעונות רישום "לא יהיו בני-תוקף" אלא אם נוטריון ערך אותם או אימת את החתימות.
בפרקטיקה של משכנתאות, הלווה נדרש לתת לבנק ייפוי כוח שיאפשר לבנק לפעול בשמו, בעיקר לרישום המשכנתא במרשם המקרקעין, אם הלווה לא משלים את הפעולות בעצמו – מעין "בטוחה" תהליכית שמשרתת את אינטרס הבנק לקבע את השעבוד.
הרציונל לדרישת נוטריון היה גם ראייתי – מניעתי: נוטריון רשאי לאמת חתימה רק כשהחותם עמד לפניו, זוהה וחתם בפניו – כלומר, אימות זהות והתרשמות בלתי אמצעית שמקטינה סיכון להונאה ולהחתמות לא מדעת.
השינוי: מה בוטל, מתי, ומי החליט
ההחלטה התקבלה כתיקון חקיקה: חוק הנוטריונים (תיקון מס’ 12), התשפ"ו – 2026. החוק פורסם בספר החוקים ביום 3 בפברואר 2026, ונכתב בו כי נוסף סעיף 20(א1) הקובע שייפוי כוח לתאגיד בנקאי לביצוע עסקת משכנתה (לרבות ביטול/העברה/שינוי תנאים וכל פעולה הכרוכה ברישום) תקף גם בלי נוטריון.
לפי נוסח הפרסום ברשומות, החוק התקבל בכנסת ביום 2 בפברואר 2026, ונחתם בין היתר על ידי: בנימין נתניהו, יריב לוין, יצחק הרצוג ו-אמיר אוחנה.
היוזמה גובשה ביוזמת משרד המשפטים לאחר בחינה מקצועית ובעקבות פניות ציבור; בדברי ההסבר נכתב שהבדיקה העלתה "נטל רגולטורי ובירוקרטי עודף שאין לו בהכרח הצדקה".
אי-ודאות: בנוסח החוק כפי שפורסם בספר החוקים לא הופיעה הוראת “תחילה” נפרדת מעבר לעצם הפרסום; המקורות שבידינו אינם מציינים במפורש סעיף כניסה לתוקף (אם מעבר למועד הפרסום ברשומות).
בעד ונגד: ביטחון משפטי מול הפחתת בירוקרטיה
הטיעונים בעד (רשמיים ומעשיים): משרד המשפטים והגורמים התומכים הדגישו חיסכון בעלויות וזמן והסרת חסם “לא הכרחי” בתוך תהליך שגם כך עמוס מסמכים.
במקביל, בשטח דווח על יישום מהיר: חלק מהבנקים מאפשרים חתימה על ייפוי כוח בפני עו"ד או בפני נציג בנקאי, במקום נוטריון.
הטיעונים נגד (זהירות רגולטורית): בדיונים הועלו חששות שהנוטריון הוא "גורם מאזן" שמגן על לווים, במיוחד במקרים של לחץ, חוסר הבנה או חולשה, ושביטול האימות העצמאי עשוי להגדיל סיכוני זיוף/אי-הבנה ולהעביר את מלוא נטל ההגנה לתהליכי הזיהוי בבנק.
השלכות מעשיות ומצב היישום כיום
לרוכשים: החיסכון הוא בעיקר בירוקרטי – פחות תיאומים ופחות "תחנה" בדרך לשחרור כספי המשכנתא – ובמקרים רבים גם חיסכון של מאות שקלים.
לבנקים: האחריות התפעולית עוברת לתוך הארגון – נדרשות שגרות זיהוי, תיעוד והסבר ללקוח, כדי שהחלפת האימות הנוטריוני לא תיצור "חור" בבטיחות המשפטית. (החוק עצמו מסיר את תנאי הנוטריון, אך לא מפרט סטנדרט חלופי.)
לעורכי דין/נוטריונים: צפויה ירידה מסוימת בהיקף הפעולה הספציפית של אימות ייפוי כוח למשכנתא בנקאית, אך חובות אימות/עריכה אחרות בעולם המקרקעין נותרות; חשוב במיוחד להבין שהפטור הוא נקודתי – לייפוי כוח שניתן לתאגיד בנקאי בעסקת משכנתא – ולא "ביטול נוטריון" גורף.
